אליפות יפן העשירית לדרגות דאן 8

אחת לשנה, במשך העשור האחרון, מתקיימת ביפן האליפות היחידה בעולם אשר לוקחים בה חלק סייפים בדרגת דאן 8, שהיא הדרגה הגבוהה ביותר אשר ניתן לקבל כיום בקנדו (בעבר היה ניתן להגיע עד לדרגת דאן 10, אבל זה סיפור אחר).
על מנת להשתתף בתחרות לא מספיק להיות בדרגת דאן 8, אלא קיימת וועדה אשר בוחרת את המשתתפים. מן הסתם האנשים שמשתתפים רובם זכו בצעירותם באליפות יפן, וכולם בעלי הישגים שונים בקנדו היפני או העולמי.

השנה זכינו לראות גמר שגרם לי להתמוגג מאושר. הקרב ארך כ-16 דקות עד שהוכרעה נקודה (באופן מסורתי, קרב רגיל אורך 5 דקות, ובחצי הגמר והגמר 10 דקות, כך שמדובר בקרב שאורכו פי 3 מאורך של קרב רגיל), וכאשר מדובר בשני אנשים מבוגרים בגיל 54 ו-61, זה רק הופך למרשים יותר.

וכמובן שהדובדבן שבקצפת היה שאחד הסייפים הללו הוא הִיגַאשִי קָאזוּיוֹשִי, אשר משתמש בעמידת ג'וֹדַאן המפורסמת (אשר הזכרתי בעבר), והיה היחיד שזכה באליפות יפן איתה ב-1983 עד 2008, כאשר שוֹדַאִי קֶנְגִ'י (אשר דיברתי עליו ברשומה הקודמת) "שבר את הקללה".

מספיק דיבורים, הקרב:

ובונוס, הילוך איטי של הנקודה המנצחת:

יותר מדי מאותו הדבר זה לא מספיק

מִיָאמוֹטוֹ מוּסַאשִי, אחד האנשים שהפך לאגדה כשזה נוגע לפילוסופיות של חרב בפרט ואמנויות לחימה בכלל, כתב בספרו "ספר חמשת הטבעות" משפט אשר נחקק במוחי גם שנים לאחר שקראתי אותו.

אל לך לפתח חיבה מסוימת לכלי נשק אחד, או לכל דבר אחר, לצורך העניין."יותר מדי" זה אותו הדבר כמו "לא מספיק". מבלי לחקות אף אחד אחר, עליך להתחמש בכמה שיותר כלי נשק המתאימים לך.

אפשר להיכנס למשמעות הפילוסופית שבדבר, אך הפעם אני רוצה להסתכל על המשפט בצורה יותר מילולית.
בתור תלמיד של יותר מנשק אחד (ניתן אפילו לומר שלושה כלי נשק שונים, אם נחשיב חרב ארוכה, ג'וֹ, וחרב קצרה), אין לי ספק שמוסאשי נוגע פה בנקודה חשובה מאוד. אדם אשר לומד רק את החרב, לצורך העניין, לעולם לא יבין מה המשמעות של לעמוד מול סכין, ולהיפך.
מצד שני, איך אנו אומרים ללמוד הכל? בייחוד במציאות של ימינו, אשר לא מאפשרת לנו להקדיש את כל זמננו לאימונים. ובכלל - למה אני צריך להבין את המשמעות של לחימה מול כלי נשק אחר? כנראה שאני לא אצטרך להשתמש בזה בשביל להגן על הכפר שלי מהדאימיו הרשע.
ובכן, לטעמי, אדם אשר לומד את החרב (או כל כלי נשק אחר לצורך העניין) יכול להבין ולהתפתח רק בעזרת מיצוי כל יכולותיו עם החרב. רק ללמוד איך לחתוך מטרה נייחת לא יגרום לנו להיות אשפים בחרב. 

בעבר התארח בארץ בחור נחמד מאוד אשר עסק בנָאגִינַאטַה (נשק מוט אשר דומה לגלייב האירופאי). לשמחתי יכולתי ללמוד ממנו את קצה הקרחון של כלי הנשק הזה, ולטעום מיכולותיו, וכמובן שאם הייתה לי האפשרות הייתי מוסיף את זה ל"ארסנל" שלי. למיטב זכרוני לא יצא לי לעשות עמו אימון של חרב מול נאגינאטה, וחבל לי על כך, אך בטוחני כי עוד תהיה לי הזדמנות להתנסות בקרב מסוג זה.

אני מצרף וידיאו מרתק אשר בו יש מספר קרבות אימון של חרב מול נאגינאטה, ובסופו קרב מאוד מאוד נדיר של חרב קצרה מול נאגינאטה - פשוט מדהים.

קנדו במיטבו

היום החלטתי לשים וידאו מתוך אליפות יפן בקנדו של שנת 2008.

באדום עומד טֶרַאמוֹטוֹ שוֹגִ'י, אשר לימים זכה באליפות העולם בקנדו בשנת 2009.

בלבן עומד שוֹדָאִי קֶנְגִ'י, המתחרה האהוב עליי, אשר זכה באותה אליפות.

שודאי משתמש בעמדת ג'וֹדַאן, אשר פחות נפוצה בקנדו המודרני, והוא הראשון שזכה באליפות יפן בה מאז שנות ה-70.
בהחלט קרב מרתק.

קרב קנדו מול קיסר יפן לפני מלחמה"ע ה-2

היום החלטתי להמעיט במילים.

מצורף וידיאו של מוֹצִ'ידַה מוֹרִיצִ'י סֶנְסֵיי. האדם האחרון שקיבל דאן 10 בקנדו.

"חוסר" התנועה לאורך שלוש הדקות, וההתקפה ההחלטית בסוף, פשוט נפלאים.


הערה מנהלתית: הרשומה הבאה תתעכב מעט, מכיוון שאני נוסע לסמינר ומבחן בג'וֹדוֹ בחו"ל ואחזור בשבוע הבא.