יום שני, 20 בפברואר 2012

יותר מדי מאותו הדבר זה לא מספיק

מִיָאמוֹטוֹ מוּסַאשִי, אחד האנשים שהפך לאגדה כשזה נוגע לפילוסופיות של חרב בפרט ואמנויות לחימה בכלל, כתב בספרו "ספר חמשת הטבעות" משפט אשר נחקק במוחי גם שנים לאחר שקראתי אותו.
אל לך לפתח חיבה מסוימת לכלי נשק אחד, או לכל דבר אחר, לצורך העניין."יותר מדי" זה אותו הדבר כמו "לא מספיק". מבלי לחקות אף אחד אחר, עליך להתחמש בכמה שיותר כלי נשק המתאימים לך.
אפשר להיכנס למשמעות הפילוסופית שבדבר, אך הפעם אני רוצה להסתכל על המשפט בצורה יותר מילולית.
בתור תלמיד של יותר מנשק אחד (ניתן אפילו לומר שלושה כלי נשק שונים, אם נחשיב חרב ארוכה, ג'וֹ, וחרב קצרה), אין לי ספק שמוסאשי נוגע פה בנקודה חשובה מאוד. אדם אשר לומד רק את החרב, לצורך העניין, לעולם לא יבין מה המשמעות של לעמוד מול סכין, ולהיפך.
מצד שני, איך אנו אומרים ללמוד הכל? בייחוד במציאות של ימינו, אשר לא מאפשרת לנו להקדיש את כל זמננו לאימונים. ובכלל - למה אני צריך להבין את המשמעות של לחימה מול כלי נשק אחר? כנראה שאני לא אצטרך להשתמש בזה בשביל להגן על הכפר שלי מהדאימיו הרשע.
ובכן, לטעמי, אדם אשר לומד את החרב (או כל כלי נשק אחר לצורך העניין) יכול להבין ולהתפתח רק בעזרת מיצוי כל יכולותיו עם החרב. רק ללמוד איך לחתוך מטרה נייחת לא יגרום לנו להיות אשפים בחרב. 

בעבר התארח בארץ בחור נחמד מאוד אשר עסק בנָאגִינַאטַה (נשק מוט אשר דומה לגלייב האירופאי). לשמחתי יכולתי ללמוד ממנו את קצה הקרחון של כלי הנשק הזה, ולטעום מיכולותיו, וכמובן שאם הייתה לי האפשרות הייתי מוסיף את זה ל"ארסנל" שלי. למיטב זכרוני לא יצא לי לעשות עמו אימון של חרב מול נאגינאטה, וחבל לי על כך, אך בטוחני כי עוד תהיה לי הזדמנות להתנסות בקרב מסוג זה.

אני מצרף וידיאו מרתק אשר בו יש מספר קרבות אימון של חרב מול נאגינאטה, ובסופו קרב מאוד מאוד נדיר של חרב קצרה מול נאגינאטה - פשוט מדהים.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה